בזק מכרה בכ-40 מ' ש' מבנה בחיפה עם זכויות ל-30 אלף מ"ר

התב"ע הנוכחית מתייחסת למגדל של 27 קומות המיועד למשרדי ממשלה ■ מדובר על זכויות לסביב 30 אלף מ"ר מעל הקרקע

06.09.17 | אורי חודי

​

מרכזיית בזק בחיפה נמכרה בעבור כ-40 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) - כך נודע ל"גלובס". מדובר במרכזיית 'שקמונה', במבנה הממוקם בשדרות פל ים 19 בעיר, מבנה ותיק הכולל שלוש קומות משרדים בהן פעלה בעבר מרכזייה של בזק, מרכז שירות לקוחות וגם חנות של הקבוצה. בנוסף, למבנה שתי קומות חניון תת-קרקעי. השטח הבנוי הכולל של הנכס עומד על כ-12 אלף מ"ר (כולל החניון התת-קרקעי).

​

עוד נודע ל"גלובס" כי הנכס נרכש על ידי שתי חברות: אגדים וב. קימה השקעות, ובכוונתן לקדם במקום תוכנית לבניית מבנה משרדים ומסחר. את אגדים ייצג עו"ד דור שחם ממשרד עורכי הדין המבורגר-עברון. את ב. קימה ייצג עו"ד פיני שחר ממשרד שחר ושות' ואת בזק ייצג משרד עוה"ד פירון.

​

נכון להיום המבנים האמורים אינם נמצאים בשימוש. בעבר קודמה באזור תוכנית לבניית מבנה משרדים ואף הוצא היתר בניה בשנות ה-90 שאיפשר בניית כ-22 אלף מ"ר, אולם ההיתר לא מומש, ותוקפו פג.

​

בבזק אישרו את הפרטים וכך גם בחברות אגדים וב. קימה השקעות, שמסרו כי "העסקה נסגרה ואנחנו בוחנים עכשיו כיצד להתקדם. התב"ע הנוכחית מתייחסת למגדל של 27 קומות המיועד למשרדי ממשלה. אין בכוונתנו להרוס את המבנים הקיימים במגרש משום שהם כבר נבנו כביסוס למגדל כפי שאיפשרה התב"ע ונצטרך רק התאמות. במגרש יש חניון תת-קרקעי עם מקום ל-300 חניות."

​

עוד הוסיפו בבזק כי "נכון להיום מקודמת תוכנית בחיפה שמדברת על עירוב שימושים בכל האזור הזה. ברגע שתאושר יהיה אפשר לשלב במגדל מסחר, תעסוקה, מלונאות וגם מגורים. אנחנו עכשיו מחפשים את התמהיל הנכון והאידיאלי לפרויקט. מדובר על זכויות לסביב 30 אלף מ"ר מעל הקרקע. כל האזור הזה מתחדש עכשיו וגם העירייה מאוד רוצה בפיתוח האזור."

​

נציין כי המגרש שנרכש על ידי שתי החברות ממוקם בסמוך לבית המשפט המחוזי, ולבניין ה"טיל" בן 29 הקומות המאכלס משרדי ממשלה שונים.

​

בזכות מבנה בקרית חיים: למפלגת העבודה התפנו 850 אלף שקל

המפלגה מכרה מבנה בקריית חיים וחויבה ב-910 אלף שקל עבור היטל השבחה • לאחר שהצליחה המפלגה להוכיח כי חניון תת קרקעי, שהתווסף לתוכנית בשנות ה-80, מוריד מערך הקרקע ולא מעלה את שוויה, הופחת ההיטל ל–52 אלף שקל בלבד

שלומית צור   07/03/2019, 07:10

​

מפלגת העבודה חסכה קרוב למיליון שקל, לאחר שהיטל השבחה שנדרשה לשלם בגין מכירת סניף מפלגת העבודה בקרית חיים הופחת בתום הליך משפטי.

מדובר במבנה הממוקם ברחוב בוסל 48 בקרית חיים, שהוקם בשנות ה-60, וששימש כסניף היסטורי של מפלגת העבודה באיזור. עוד בתחילת שנות ה-80 החליטה המפלגה למכור את הנכס, במסגרת החלטה לממש עשרות נכסים בבעלות המפלגה שנמכרו בעשורים האחרונים.

​

בשנת 1980 התקשרה מפלגת העבודה עם רשת קו-אופ, שביקשה לרכוש את הנכס לטובת הקמת מרכול וקידמה בו תוכנית חדשה, לשינוי יעוד הנכס מציבורי למסחר, וכן הוספת חניון תת קרקעי. התוכנית קיבלה תוקף, אך לבסוף העסקה בין מפלגת העבודה לקו אופ נזנחה ובוטלה, על רקע מעבר של מרכולים אל אזורי תעשייה בשולי הערים.

 

היטל השבחה עצום מול מחיר המכירה

בשנת 2014 חידשה בית ארלוזורוב - חברת הנכסים של המפלגה, את המגעים למכירת הנכס, ומכרה אותו ב-3.29 מיליון שקל. בגין המכירה, דרשה הוועדה המקומית תכנון ובנייה חיפה היטל השבחה בסך 910 אלף שקל, וזאת בהתאם לשומה שערכה שמאית מקרקעין מטעמה.

​

בספטמבר 2016 הגישה בית ארלוזורוב השגה על הדרישה, בהתאם לשומה נגדית מטעם שמאי המקרקעין רונן וגנר, וביקשה למנות שמאי מכריע. עיקר המחלוקת נסובה סביב סוגיית תוספת החניון התת קרקעי לתוכנית, שלטענת בית ארלוזורוב, הוועדה המקומית התעלמה מעלויות הקמתו ומהעובדה כי החניון אינו מניב הכנסות ולכן הוא מוריד את ערך הקרקע.

​

במאי 2016 קבע השמאי המכריע אריה אריאל כי קיים קושי לקבוע האם בשנת 1980 הקמתו של חניון היתה גורמת לעלות עודפת, וקבע לבסוף כי מאחר ואת התוכנית החדשה יזמה חברת קו-אופ, המתמחה בתחום הבנייה, שמצאה לנכון לכלול בתוכנית חניון תת קרקעי, המסקנה המתבקשת היא שהחניון כלכלי ותרם לערכו של הבניין.

​

בית ארלוזורוב הגישה ערר על החלטת השמאי המכריע לוועדת הרר לפיצויים והיטלי השבחה. בערר טענה בית ארלוזורוב באמצעות עו"ד פנחס שחר, כי עלות הקמת חניון תת קרקעי לא השפיעה על שווי הנכס, ולא ניתן לקבוע כי בגלל שיוזמת התוכנית היא חברת נדל"ן, אז בהכרח חניון יהיה כלכלי. בנוסף טענה בית ארלוזורוב כי השמאי המכריע התעלם מהנתונים שהציגה, ולא נימק את הכרעתו.

 

נגמר ב-52 אלף שקל בלבד

במאי 2017 קיבלה ועדת הערר בראשות עו"ד דקלה מוסרי טל, את הערר והורתה לשמאי המכריע לערוך בדיקה חוזרת ולנמק את נושא תרומת המרתף לשווי הנכס בהתחשב בעלויות הקמה, ולא להסתפק בזהות יוזם התוכנית.

​

בעקבות החלטת ועדת הערר ערך השמאי המכריע את שומתו מחדש במסגרתה התייחס לתחשיב עלות הקמת המרתף, ומצד שני לתרומת המרתף לשווי הנכס, והפחית את החיוב ל-52 אלף שקל בלבד.

​

"מקרה זה מוכיח פעם נוספת, כי שומת היטל השבחה שניתנה על די הוועדה המקומית ואף על ידי שמאי מכריע, אינה תורה מסיני" מסר עו"ד פנחס שחר. "על הנישום להיעזר באנשי מקצוע מתאימים ומנוסים על מנת שיבחנו את השומה לעומק, ובמקרים הרלבנטיים אסור לוותר ויש לערער על ההחלטה לוועדת ערר. לעיתים, ניתן לחסוך מאות אלפי שקלים בהיטל השבחה, כמו במקרה שלפנינו". 

​